העיקר: להגיד לעצמך «אין לי חברים» זה לא פגם במי שאתה, וזה נעשה נפוץ מאוד (שיעור המבוגרים בלי חבר קרוב עלה בחדות בתוך דור אחד). הסיבות מכניות ולא אישיות: הקרבה החוזרת שהכרת בילדות נעלמה, החברויות שלך רדומות ולא נעדרות, ואף אחד לא לימד אותך שחברות של מבוגרים מתנהלת באופן פעיל. הצעד המפתח: צעדים קטנים וקבועים (החייה קשר, מצא מגרש שבו אתה רואה את אותם אנשים, העז להזמין), לא מסיבות גדולות מלאות זרים.
יכול להיות שיש לך עמיתים, משפחה וטלפון מלא במספרים. ובכל זאת, מגיע אותו רגע שבו אתה מבין שאין אף אחד שאתה יכול להתקשר אליו סתם כדי לדבר. אם אתה אומר לעצמך "אין לי חברים", הדבר הראשון שצריך להבין הוא שאתה לא תקול ולא לבד בתחושה הזו.
אתה לא יוצא דופן
התחושה שאין חברים נעשתה נפוצה מאוד. שיעור המבוגרים בלי חבר קרוב עלה בחדות בתוך דור אחד, ומוסדות הבריאות המובילים מדברים היום על תופעה עולמית (ראה הבדידות במספרים). ומכיוון שכולם מסתירים את זה, זו בדיוק הסיבה שאתה חושב שאתה היחיד שחווה את זה. אתה לא.
למה יש לך (או כבר אין לך) חברים: הסיבות האמיתיות
המוח שלך בוחר את ההסבר הכי אכזרי: "יש בי משהו לא בסדר". וזה כמעט תמיד שגוי. הסיבות האמיתיות מכניות, לא אישיות:
- הקרקע התמוטטה. בילדות ראית את אותם אנשים כל יום בלי מאמץ. חיי הבגרות (מעברי דירה, לוחות זמנים, מסכים) הסירו את הקרבה החוזרת שבנתה את החברות בעצמה.
- זה לא מחסור באנשים, אלא צפיפות. לרוב כבר יש לך עשרות "פרצופים מוכרים" (אנשים שאתה אומר להם שלום בלי לעבור את זה) וחברויות רדומות. הבעיה היא ששום דבר כבר לא זורם לעבר המרכז.
- אף אחד לא לימד אותך. אנחנו חושבים שחברות "קורית מעצמה". בבגרות, היא מתנהלת באופן פעיל, כמו לשמור על כושר. זה לא כתוב בשום מקום, אז אנחנו לא עושים את זה.
מה שלא עובד (ומתסכל אותך לחינם)
לאלץ את עצמך ללכת למסיבות גדולות מלאות זרים נדיר שמצמיח חברים: מאה פרצופים שרואים פעם אחת, ולמחרת כלום. גם לחכות "שזה יקרה" לא עובד, כי התנאים שהביאו את החברויות נעלמו. זה לא שאתה עושה את זה לא נכון: פשוט קיבלת הוראה שגויה.
מה לעשות, בלי לאלץ את עצמך
הרעיון הוא לא להפוך למוחצן בִּן לילה, אלא לעשות צעדים קטנים וקבועים, על ארבעה מנופים פשוטים.
- החייה חברות רדומה. חידוש הקשר עולה הרבה פחות אנרגיה ממה שאתה חושב, ואנשים כמעט תמיד שמחים על זה.
- מצא מגרש חוזר. חוג, מועדון או התנדבות שבהם אתה רואה את אותם אנשים מדי שבוע: החזרתיות עושה חצי מהעבודה (ראה איפה פוגשים אנשים).
- הרגל מחדש את עצמך לחילופי דברים קטנים. משפטים קטנים בלי סיכון, כדי ללמד מחדש את המוח שלך שאין שום דבר מסוכן בלדבר (ראה איך יוצרים חברויות כשאתה ביישן).
- העז להזמין. מי שמציע ראשון זוכה בחברות. לא הכי מצחיק: אלא מי שמעז.
נשאר לדעת איך לשרשר את המנופים האלה, בקצב הנכון ובלי להתפזר. וזה כל הנושא של השיטה המלאה ליצירת חברויות בבגרות.
ואם הבדידות כבדה
ללמוד לבנות קשרים עוזר מאוד. אבל אם מתחת לבדידות אתה עובר מצוקה עמוקה או דיכאון, דבר גם עם איש מקצוע בתחום הבריאות. המיומנויות החברתיות תומכות בך, ולא מחליפות טיפול, ולדעת את זה זה כוח.